ראשון, 02 נובמבר 2014 02:00

להתענג בתענוגים ברבורים ושלו ודגים

דרג פריט זה
(1 הצבע)
  • תמונה
  • מידע נוסף
  • קבצים מצורפים
  • מחבר
  • מאמרים קשורים
  • וידאו

פריטים קשורים

אחד מזמירות שבת כתב רבי מנחם

מי מאיתנו לא מכיר את טקס הגשת הדג לשולחן בערב שבת או חג הקיים בכל עדהרק הכינוי משתנה "חריימה" , " גפילטה פיש", " הנסיכה"....תמיד אותה הגברת בשינוי אדרת.

 

הדג מוגש בתחילת הארוחה, בדרך כלל בנפרד מהמנות העיקריות, על צלחת וסכום שונים מכלי הארוחה. הסיבה לכך היאשחכמים אוסרים לאכול דגים ובשר יחדיו מפני הסכנה. הסכנה הינן מחלות, דבר שפחות רלוונטי בימינו אנו.על אף העובדה שבשר הדג אינו נחשב בשרי, אלא פרווה, ומהתורה אין איסור לאכול או לבשל דג עם חלב או בשר, נוטים עדיין להחמיר בעניין. בנוגע לאכילת דגים וחלב יחדיו קיימת מחלוקת בין ספרדים,שאוסרים אכילה זו,לאשכנזים שמתירים אותה.

כבר בתקופות קדומות דגים היוו חלק משמעותי בסעודות החג והשבת. ישנם סיפורים ומעשיות רבים בפולקלור היהודי אשר עוסקים בדבקותו של האדםבהשגת דגים לסעודות אלועל מנם לכבדן.אחד הההבדליםהמשמעותיים בין סעודת שבת לסעודת חול, היה תוספת ירק ודג שהיוו מרכיבים אשר העשירו את סעודת השבת.

דגים טריים היו מצרך יקר בתקופות שונות בארץ ישראל כיוון שערך חיי המדף שלהם היה קצר יחסית ונחשבו מזון מותרות שרק עשירים יכלו לצרוך.למעשה, בתקופות בצורת קדומות, דגים היוו סמל סטטוס,שכן דגים טריים וגדולים היו מנת חלקם של העשירים בעוד שהעניים הסתפקו בדגים משומרים וקטנים. בתקופות שפע דגים שימשו למשלוח מנות ואף כמתנה ליולדות.

הרצון לאפשר לכלל האנשים אכילת דגים בשבתות ובחגים גרם ליצירתיות קולינרית רבה באופן הכנתם בקהילות השונות. לדוגמא, הגפילטע פיש הומצא כמענה לכך שדג קרפיון אחד לא מספיק למשפחה,אולם אם טוחנים את הדג והופכים אותו לקציצה, כל אחד מבני המשפחה זוכה לקבל מנה משביעה.

אם כך, מה בדגים גרם להם לתפוס מקום של כבוד בשולחן היהודי?

לפי ההלכה חלקמההנאהבסעודת שבת, לאחר לחם,בשר ויין, הינה אכילת דגים. דג כשר המותר לאכילה מוגדר ככזה שיש לו סנפיר וקשקשת.בקבלה ניתן למצוא סיבות מפולפלות יותר לאכילת דגים בשבת, כגון הביטוי: "האוכל דג בדג ניצל מדג" - כלומר, האוכל דגים, ביום השבת, השביעי, שמספרו בגימטרייה שווה ערך לאותיות "דג" - ניצול מדין גיהינום.

כמו כן, לפי הקבלה העולם מבוסס עלארבעה יסודות:מים,רוח,אש ועפר.המים נמצאים בדרגה ראשונה והדגים הם מיסוד המים.כיוון שהם נמצאים בדרגה גבוהה טוב לאוכלם בשבת ובחג, שהינם ימים קדושים שנמצאים גם כן בדרגה גבוהה יותר מימי החול.

ביהדות, כמו בתרבויות נוספות, דגים מסמלים פוריות וריבוי צאצאים ואף משמשים כסגולה נגד עין הרע וכסימן למזל, שכן המים מכסים עליהם ומגוננים עליהם מפני עין הרע.אמונה זו הוטמעה היטב עד שהושרש המנהג של אכילת ראש דג בראש השנה על מנת ש"נהיה לראש ולא לזנב", כלומר, שהשנה תהיה טובה ומוצלחת.

מה שלא ידעו במאה ה-6 לפני הספירה ובהחלט מוסיף בימינו סיבות טובות לאכילת דגים, ולא רק בשבת, אלא לפחות פעם נוספת במהלך השבוע, שלפי המלצות איגוד הלב האמריקני, דגים הינם מקור טוב לחלבון מן החי ובדרך כלל לא מכילים אחוזי שומן גבוהים. בנוסף, דגים מסוימים כגון בורי, סלמון ואמנון מספקים חומצות שומן מסוג אומגה 3 שבין היתר מסייעת להפחתת תהליכי היווצרות טרשת העורקים, ויטמין B12 ומינרלים שונים.

חשוב לזכור כי לצד ההנאה הקולינרית וההלכתית של אכילת הדג בשולחן השבת או החג יש להיזהר מעצמות קטנות שעלולות להתקע בגרון ולגרום לזיהום. בארוחות חג משפחתיות נוטים לדבר יותר במהלך האכילה וכך עלולים לפספס את העצמות. לפיכך צריך להתמקד באכילה ולשמור את התודות על הכנת הדג הנפלא לתום הארוחה.

חג שמח!

קרא 2080 פעמים עודכן לאחרונה ב שני, 03 נובמבר 2014 13:56

השאר תגובה

הירשם לעדכונים