שני, 19 דצמבר 2016 20:11

נתרן ומחלות לב וכלי דם

דרג פריט זה
(0 הצבעות)
  • תמונה
  • מידע נוסף
  • קבצים מצורפים
  • מחבר
  • מאמרים קשורים
  • וידאו

פריטים קשורים

נתרן ומחלות לב וכלי דם
ד"ר תורי גולדשטיין דיאטנית קלינית יועצת תזונתית של ארגון מגדלי הדגים

מי מאיתנו אינו מחפש אחר מתכון להארכת חיים? ... לשווא?!

ידוע כי מחלות לב וכלי דם (: CVD Cardiovascular Disease) הינן בין הגורמים המובילים למוות בארה"ב ובעולם כולו.1 האם ניתן להשפיע על התרחשות מחלות לב וכלי דם?
נמצא כי צריכה גבוהה של נתרן מקושרת עם עליה בסיכון למוות מאירוע לבבי באוכלוסייה הכללית.2
שתי סקירות ספרות רחבות הצביעו על קשר בין תחלואה לבבית וצריכת נתרן: אחת הסקירות, הכוללת מחקרים פרוספקטיביים, מדווחת על 23% עליה בסיכון לשבץ3 בחשיפה לצריכה גבוהה יחסית של נתרן, בסקירה השנייה, הכוללת מחקרים קליניים אקראיים, נמצא כי הפחתת נתרן מקושרת עם ירידה ב20% באירועי לב.4


מסקירה רחבה שכללה מעל ל-200 אלף משתתפים מ-11 מדינות שונות2 ניתן להסיק כי עלייה ב-10 מ"ל ליום נתרן מעלה את הסיכון למוות מאירוע לבבי ב-1% 1.
ראיות נוספות, ממחקרים תצפיתיים וקליניים תיעדו קשר ישיר בין צריכת נתרן בתזונה לרמות לחץ דם גבוהות בעיקר באוכלוסיה שסובלת מיתר לחץ דם, כך שקיים קשר חזק בין צריכת נתרן לעלייה בלחץ דם5, וזו נמצאת בקורלציה לעליה בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.
מעיון במחקרים אלה עולה המלצה ברורה להפחתת צריכת נתרן למניעת תמותה מאירוע לבבי מכל סוג שהוא2. יחד עם זאת יש לזכור, שהשפעת הנתרן על יתר לחץ דם אינה גורפת לכולם, וניתן בברור לראות כי אוכלוסיות שונות יושפעו ממנה באופן שונה.
ההנחיות לצריכת נתרן כיום נעות בין 1500-2300 מ"ג ליום. ארגונים לאומיים הבריאות מקדמי בריאות, ביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם, ובכלל זה גם ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization-WHO), שואפים ופועלים להפחתת צריכת הנתרן. האיגוד האמריקאי למחלות לב (AHA-American Heart Association) ממליץ על הפחתת צריכת נתרן ל-1500 מ"ג ליום לכלל האוכלוסייה, ובעקבותיו השאיפה הכללית בעולם המערבי כיום הינה להגיע להנחיות אלו.6
איפה אנחנו, עומדים כיום ביחס להמלצות? מסקירה כללית, שפורסמה בשנת 2008 , נמצא כי צריכת הנתרן ברחבי העולם עומדת על למעלה מ-4000 מ"ג ליום בקרב הגברים, ו-2800 מ"ג ליום בקרב הנשים7. בישראל, על פי סקר בריאות ותזונה לאומי ראשון (1999-2001) בקרב מבוגרים גילאי 64-25, הצריכה הממוצעת של נתרן ליום בקרב גברים עמדה על כ-3300 מ"ג ובקרב נשים על כ-2300 מ"ג8. על פי סקר בריאות ותזונה לאומי ראשון (2003-2004) בקרב תלמידי כתות ז' - יב', הצריכה הממוצעת של נתרן בקרב בנים הייתה כ-4200 מ"ג נתרן ובקרב בנות כ-3600 מ"ג נתרן9, נתונים גבוהים משמעותית ביחס לנורמה הרצויה.

כיצד ניתן להשיג התאמה בין צריכת הנתרן להמלצות התזונתיות?
יש לבצע בחירות נכונות. חשוב לבחור ולהגיש בבית מזונות המכילים פחות נתרן, כגון: דגים טריים, ירקות ופירות טריים, ולהפחית מזונות המכילים ריכוז נתרן גבוה כגון: רטבים קנויים, חטיפים מלוחים, גבינות מלוחות או צהובות, חמאה ומרגרינה, פיצוחים קלויים, מזונות משומרים או כבושים, מזונות שמכילים אבקת אפייה וסודה לשתייה5. המלצה נוספת היא להפחית את השימוש במלח גם בעת הכנת מזון בבית.
בנוסף, דגים העשירים באומגה 3 כגון: בורי, לברק, פורל, מקרל וסלמון מהווים גורם מגן לתחלואה לבבית. צריכה 2-4 מנות דג בשבוע מקושרת לירידה בהתרחשות אירועים לבביים ואילו עליה בצריכת דגים מקושרת להפחתה במקרי שבץ. כך שמעבר לעובדה שבדגים יש ריכוז נתרן נמוך ובכך הם משויכים לרשימת המזונות שלא מקושרים עם העלאת גורם סיכון למחלות לב וכלי דם, הם למעשה מהווים גורם מגן בזכות האומגה 3.
כנראה שמתכון לאריכות ימים בטוחה ניתן לקבל רק מ'הבוס' הראשי הצופה עלינו מלמעלה, אולם כדיאטנית, ברור לי ש שינויים תזונתיים קלים עשויים לתרום תרומה חשובה בכיוון.
למשל בארוחת בוקר או עשר במקום טוסט גבינה צהובה או דגני בוקר שחלקם עשירים בנתרן, עדיף כריך מלחם דל נתרן ואבוקדו, דייסת שיבולת שועל, או יוגורט ופרי. בארוחת צהריים, למרות הפיתוי והנוחות, כדאי להחליף את המזון המוכן, המעובד כמו למשל מנה מוקפצת עם הרבה רוטב סויה ושמן, בשר בקר עם צ'יפס או מנה חמה, במנה המשלבת דגים טריים בתוספת קטניות או אורז מאודה או תפוח אדמה וכמובן ירקות .
בארוחות ביניים אחר הצהריים במקום לנשנש חטיפים מלוחים, פיצוחים קלויים או פופקורן מוכן משקית למיקרו, עדיף להכין פופקורן ביתי בסיר (כמו שפעם היו מכינים, זו חוויה נחמדה גם עבור הילדים) ולנשנש פירות טריים או תמרים לחים ושקדים ואגוזים טבעיים. בערב במקום להזמין מזון מאחת הרשתות או לחמם מזון מתועש מהמקפיא או להכין מרקים משקית מוכנה ב-5 דקות, מומלץ להשקיע מעט זמן בהכנת מרקים בייתים שאינם מכילים אבקת מרק, ירקות מאודים, סלטי ירקות, טחינה ביתית, גבינות דלות במלח, אבוקדו, ביצה, דג. כל אחד בהתאם לבריאותו. כמובן מעבר להרכב הארוחה, ישנה חשיבות לא פחותה גם לכמות של מה שנאכל וההתאמה האישית לצרכים של כל אחד מאיתנו.
מאחלת לכולם אריכות חיים וחיים מלאים ובריאים!

 

ביבליוגרפיה:

  1. Lozano R, Naghavi M, Foreman K, et al. Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. Lancet 2012; 380:2095-2128.
  2. Poggio R, Gutierrez L, Matta MG, et al. Daily sodium consumption and CVD mortality in the general population: systematic review and meta-analysis of prospective studies. Public health nutrition 2015; 18: 695-704.‏
  3. Strazzullo P, D’Elia L, Kandala NB, et al. Salt intake, stroke, and cardiovascular disease: meta-analysis of prospective studies. BMJ 2009; 339: b4567.
  4. He FJ, MacGregor GA. Salt reduction lowers cardiovascular risk: meta-analysis of outcome trials. Lancet 2011; 378: 380–382.
  5. Whelton PK, Appel LJ, Sacco RL, et al. Sodium, blood pressure, and cardiovascular disease: further evidence supporting the American Heart Association sodium reduction recommendations. Circulation 2012;126: 2880-2889.
  6. Whelton PK. Dietary Sodium Intake: Scientific Basis for Public Policy. Blood purif 2015;39: 16-20.‏
  7. Cogswell ME, Zhang Z, Carriquiry AL, et al. Sodium and potassium intakes among US adults: NHANES 2003-2008. Am J Clin Nutr 2012; 96: 647-657.
  1. מב"ת - סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון 2001-1999, חלק ב - מה אוכלים ישראלים המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות מכון גרטנר, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.
  2. מב"ת צעיר- סקר מצב הבריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז- יב 2003-2004 חלק ב'- מה אוכלים הצעירים. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות מכון גרטנר, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.
קרא 1140 פעמים עודכן לאחרונה ב רביעי, 11 ינואר 2017 10:57

השאר תגובה

הירשם לעדכונים